פסק-דין בתיק ת"א 47593-08-10

1.         הנתבעת בקשה לדחות את התביעה על הסף, שכן עומדת לה לטענתה הגנת "פעולה מלחמתית" ע"פ הוראת ס"ק 5(א) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב - 1952. הוחלט לקבל את הבקשה ולדחות את התביעה על הסף. להלן הנימוקים.

2.         התביעה הינה תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף, אותה הגישו, עזבונו ויורשיו של המנוח עאשור עבד אלמאלק סאלם דיב ז"ל, תושב בית להיה שברצועת עזה, אשר נהרג, לטענת התובעים, במהלך פעולה צבאית, במסגרתה, בין היתר, פוצץ ביתו.

בכתב התביעה תוארה הפגיעה כדלקמן: "ביום 3/11/02 בשעה 22:50 או בסמוך לכך, תחת מסך של ירי כבד חדרו כוחות צה"ל בסיוע טנקים ומסוקים לאזור ופוצצו את הבית הנ"ל באופן כליל כשהמנוח היה בתוכו...".

3.         המבקשת טענה בבקשתה, כי המעשה בגינו נפגע המנוח לטענת התובעים, בא בגדר "פעולה מלחמתית" כהגדרתה בחוק הנזיקים האזרחיים  בתקופה הרלוונטית (טרם תיקון מס' 8 לחוק): "לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות, שנעשתה בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף". 

הנתבעת טענה, כי היא  פטורה מאחריות בנזיקין, בגין המעשה המיוחס לה בכתב התביעה, מכח הוראת ס"ק 5(א) לחוק המורה: "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על - ידי פעולה מלחמתית של צבא - הגנה לישראל".

4.         בתשובתם לבקשה טענו התובעים בין היתר, כי פיצוץ הבית נעשה ללא הפעלת שיקול דעת, והיתה בלתי סבירה. עוד טענו, כי חיילי צה"ל שנטלו חלק בפעולה לא היו נתונים בסכנה, וכי: "בטרם האירוע האזור היה שקט לחלוטין ולא נשמעו יריות ו/או הפצצות מהמקום או בסמוך לו...".

5.         מותו של המנוח מצער ביותר, ואין ספק, כי גרם כאב עז וסבל רב לבני משפחתו.

6.         עם זאת, ההכרעה בשאלת החבות הנזיקית, אינה יכולה להעשות, אלא בגדר הוראות הדין הרלוונטיות, ובענייננו - הוראות חוק הנזיקים האזרחיים, הפוטר כאמור את הנתבעת מאחריות, מקום שהמעשה בגינו נתבעה, היה "פעולה מלחמתית".

7.         הנתבעת הסתמכה בבקשתה, על פסיקת בית המשפט העליון הנכבד, ועל פסיקת ביהמ"ש המחוזי הנכבד בבאר שבע, אשר בשורה של פסקי דין, דחה על הסף תביעות של תושבי רצועת עזה, אשר נפגעו כתוצאה מפעילות צה"ל, לרבות ירי טילים, וירי טנקים, בנסיבות אשר הוכרו כבאות בגדר "פעולה מלחמתית", באשר ברור היה, כי אינן יכולות להחשב פעולת שיטור, אימונים או פעילות מנהלתית.

דומני, כי בתביעה זו, אין אנו נזקקים להלכות המנחות המוזכרות בבקשה, שכן הפעילות המתוארת בתביעה, אשר כללה לטענת התובעים, חדירה אלימה לאזור בו נפגע המנוח, תוך שימוש בטנקים ומסוקים ו "...תחת מסך של ירי כבד...", הינה בבירור "פעולה מלחמתית" מובהקת, גם על פי ההגדרה המצמצמת ביותר וברי, כי אין בענייננו צורך, להגדירה על דרך השלילה.

אין פלא, כי לא נמצא מענה לכך בתשובת התובע, נוכח בהירות התמונה העולה מטענות התובעים בכתב התביעה.

מעבר לצריך  יוער, באשר לטענות התובעים בתשובה, שעניינן סבירות המעשים המיוחסים למדינה, כי שאלות חוקיות המעשה, ע"פ המשפט הבינלאומי, מידתיותו וסבירותו, הינן שאלות נפרדות משאלת היות המעשה בגדר פעולה מלחמתית (ר' ע"א 4112/09 מוחמד זגייר נ' המפקד הצבאי באיזור יהודה ושומרון ואח' (ניתן ביום3.1.12), בס' 7 לפסק דינו של כב' המשנה לנשיאה).

            מכאן, שיש לקבל את בקשת הנתבעת, ולדחות את התביעה על הסף.

8.         אשר לשאלת החיוב בהוצאות הנתבעת בגין התביעה, הרי על אף הצער העמוק על מות המנוח ז"ל, וסבלה של המשפחה, הרי שיש לפסוק לזכות הנתבעת הוצאות משפט, בגין דחיית התביעה, מן הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי הנכבד, בת"א (מח' ב"ש) 5193-08 חברת מסרי גבון בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון (ניתן ביום 15.4.12). לכך יש להוסיף, כי כפי ששמענו מב"כ התובעים בהליך אחר, הרי שבמקרים רבים, ממומנות הערובות המוטלות על תובעים, בהליכים דומים (ומשמשות לעתים לתשלום הוצאות הנתבעת), ע"י המרכז הפלסטיני לזכויות אדם בעזה, אשר אף מעסיק את ב"כ התובעים. בנסיבות העניין, וכאשר הדיון בתביעה מסתיים, ללא צורך בשמיעת ראיות, יעמוד סכום ההוצאות, לרבות שכר בטלת ב"כ הנתבעת על 10,000 ש"ח.

9.         התביעה נדחית אפוא על הסף. התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות המשפט, בסך 10,000 ש"ח. הפקדון שהופקד בתיק ע"פ החלטת ביהמ"ש הנכבד בחיפה, יועבר אל הנתבעת ע"ח ההוצאות שנפסקו.

ניתן היום,  י"ב אייר תשע"ג, 22 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: